עולם הדפוס זה עולם שלם רווי חוקים, רובם אם לא כולם נוצרו ע"י למנוע טעויות (שלכם, של מי שמדפיס, של מי שחותך וכו').
אז בשביל למנוע טעויות מהחלק שלכם כתבתי פוסט קצר עם טיפים חשובים - אם תשמרו עליהם תוכלו לשלוח מוצרים לדפוס בלי חששות.
"איזה חששות יכולים להיות לי בכלל? אני רק שולח משהו להדפסה!" אתם צריכים להבין שלשלוח מוצר לדפוס כשיש בו טעות עלול לעלות עשרות, מאות ולפעמים אלפי שקלים לבית הדפוס, ללקוח או הכי גרוע - לכם.
אנחנו נדבר על איך לשמור על עצמכם במיוחד במקרים כאלה במאמר אחר (קישור יעלה בקרוב) אבל כרגע בואו נדבר על מה אתם יכולים לעשות כדי למנוע כמה שיותר טעויות מול בית הדפוס:
1. בלידים, בלידים, בלידים!
בליד זה סימון - חיצוני או פנימי - העוזר לנו לשמור על ריווח נכון והוא כולל "מרווח ביטחון" בשביל הדפס (הבחור שחותך את הנייר).
בתי הדפוס משתמשים בגיליוטיה כדי לחתוך את הנייר אבל מי שממקם את הנייר מתחת לסכין זה הדפס ואנחנו נותנים לו 5 מ"מ כדי שלא ישאיר נימה לבנה ושלא יחתוך את הטקסט.
לפי חוקיות בתי הדפוס חובה לשמור 5 מ"מ מכל קצה דף פנימה (בליד פנימי של 5 מ"מ).
גודל הבליד משתנה לפי מוצר (מוזמנים לראות כאן!) אבל כל המוצרים מצריכים לפחות 5 מ"מ.
בתחילת כל עבודה שיורדת לדפוס - לפני שנתחיל לעצב אפילו אות, נתחיל בלמקם את הבלידים בעזרת ה - RULERS.
אחרי שמיקמנו את הבלידים נוכל להתחיל לעבוד ונשמור כל הזמן שהטקסט או כל אלמנט חשוב לא יעבור את הקווים האלו.
אנחנו כן נדאג להשאיר שם צבע רקע אם יש כזה או חלק מהתמונה המשמשת כרקע.
2. קסם הגופן הנעלם.
בשוק המעצבים יש אלפי גופנים שונים ולא לכל בית דפוס יהיה את כל הגופנים שיש לכל מעצב ולכן אם אתם שולחים קובץ לדפוס אל תצאו מנקודת הנחה שיש את זה לבית הדפוס.
"ומה קורה אם אין את זה לבית הדפוס" אתם שואלים? ובכן מה שיקרה זה שאם בית הדפוס יפתח את הקובץ שלכם ולא יהיה לו את הגופן שאתם בחרתם, התוכנה תחליף את הגופן אוטומטית לגופן אחר. בית הדפוס אומנם יקבל את ההודעה אבל מניסיון - חלקם פשוט מתעלמים.
מה שיקרה זה שהלקוח שלכם יקבל עיצוב עם גופנים שונים ממה שהוא ראה בסקיצה שנשלחה אליו ויתחיל לחפש אשמים.
בשביל למנוע את אי הנעימות תעשו לעצמכם הרגל - אחרי שהלקוח אישר את הסקיצה האחרונה צרו קובץ מיוחד לדפוס ובו עברו על כל הטקסט ונעלו אותו ע"י הפיכתו לצורה.
זה נשמע מסובך אבל זה לא - זה רק אומר שאתם מבטיחים את שלום העיצוב שלכם.
איך עושים את זה? מאוד פשוט:
1. סמנו את הטסקט
2. לכו ללשונית Type
3. לחצו על Create outline
והנה, יש לכם גופנים נעולים ועיצוב שמור
לא לשכוח - לוודא שאת הפעולה הזו אתם עושים בקובץ נפרד לדפוס ולא בקובץ במקורי אחרת גם אתם לא תוכלו לשנות את הטקסט (וזה אומר גם לא לתקן ולא להוסיף).
3. קסם התמונה הנעלמת.
לא רק גופנים יכולים להעלם במעבר בין המחשב שלך למחשב בבית הדפוס - גם תמונות.
כשלמדנו לעבוד עם תוכנות האילוסטרייטור למדנו להשתמש ב - Open וגם ב - Place.
כששמים תמונות ב - Place אנחנו למעשה שמים קישור לתמונה ולא את התמונה עצמה - אומרים לתוכנה "אני מניח את זה כאן לרגע, התמונה המקורית נמצאת בתיקיה X" ומה יקרה כשנעביר את הקובץ למחשב אחר? התוכנה לא תדע איפה התיקיה X שהגדרנו קודם ומה שיקרה זה שתמונה פשוט תעלם.
גם כאן בית הדפוס אומנם יקבל את ההודעה אבל מניסיון - חלקם פשוט מתעלמים ואם הם לא יתעלמו - הם יגידו ללקוח שיגיד לכם שחסרה תמונה וזה נראה לא מקצועי.
איך נפתור את זה? נצמיד את התמונה חזרה לדף. ואיך עושים את זה?
1. סמנו את התמונה אותה תרצו להצמיד לדף
2. לחצו על Embed בשורת הכלים העליונה (ממש מתחת לתפריט הרגיל)
וזה, יש לכם תמונה מובטחת בקובץ.
5. תיאום ציפיות מונע כאב ראש.
תיאום ציפיות מול בית הדפוס ומול הלקוח.
ללקוח שחשוב לו גוון מדוייק, הסבירו שישנה סטיה של עד 7% בין צבעי המסך להדפסה כדי שלא יופתע או יתאכבז בבית הדפוס והמליצו תמיד לעשות הדפסת דוגמא, זה יכול לעלות עוד כמה שקלים אבל יכול לחסוך להם המון כסף.
בקשו מהלקוח לדעת לאיזה בית דפוס הם עומדים לשלוח את הקובץ להדפסה, התקשרו לבית הדפוס ובקשו מהם הנחיות. תתפלאו לדעת שבתי דפוס שונים מבקשים את מוצרי הדפוס בצורה קצת שונה - חלק יבקשו בליד יותר גדול, חלק יבקשו גם בליד חיצוני (בו תצטרכו להגדיל את הקובץ כולו לפי המידות שהם נותנים ומתוך זה לשמור על בליד פנימי) וכו'.
4. צבעי R-G-מה?
נושא צבעי דפוס וצבעי מסך הוא נושא גדול שנדבר עליו במאמר אחר אבל בקיצור:
בתי הדפוס עובדים על צבעי CMYK ב-ל-ב-ד, אם תשלחו לו קובץ RGB צפו להפתעות בצבע.
צריך תמיד לקחת בחשבון סטייה של עד 7% בצבעים בגלל המעבר בין המסך לדף אבל אם תשלחו קובץ RBG הסטיה הזו תהיה גדולה מידי ולא בשליטתכם.
איך תמנעו מזה? מאוד פשוט בזמן בפתיחת הקובץ - עוד לפני שהתחלתם לעבוד -הגדירו מראש שסוג הקובץ יהיה CMYK ולא RGB.
אם תנסו לעשות את ההמרה בסוף העיצוב (זה אפשרי) אתם תקחו סיכון שלא כל הצבעים יעשו את ההמרה בצורה נכונה.
יכול להיות במסך תראו צבע טורקיז מהמם, תעשו המרה והוא יראה בסדר ואחרי שהקובץ יודפס תגלו שהוא שינה צבע לטורקיז כהה או לירקרק - לא חבל?
בניה נכונה של הקובץ חוסכת הרבה כאב ראש!
5. אמצו חבר.
בית דפוס קבוע יכול להיות החבר הכי טוב שלכם.
מצאו לעצמכם בית דפוס נעים ואמין, עשו אצלו הדפסות באופן קבוע ככל הניתן ונסו להתחבב אליהם.
בית דפוס חברותי יכול לעוזר לכם בתקלות ושאלות לגבי עיצובים, גדלים או כל התייעצות עם לקוח. מומלץ.
6. הטריק שקדם את הטריק.
כמו שהבנתם - הטריק כאן הוא לשמור על החוקים לפני שמתחילים את העיצוב, אז הנה טריק שקודם את הטריק - לפני שאתם בכלל פותחים את התוכנה - בדקו מול הלקוח מה המוצר ומה הגודל הנכון ואם צריך - כוונו אותו.
ישנם גדלים סטנרדטיים מסיבה מסויימת והסיבה היא עלויות. פלייר A5 יהיה זול יותר מפלייר בגודל 21X19 - למה? עניין של חסכון בדף לבית הדפוס וזמן חיתוך לדפס.
הגדילו ראש - הלקוח שלכם רוצה פלייר בגודל לא סטנדרטי? אין בעיה - עדכנו אותו שזה עלול לעלות לו יותר וגם אם הוא מאשר - בדקו מול בית הדפוס מה ההנחיות לגבי זה ואם זה בכלל אפשרי.
שימו לב לגדלים של כל קובץ בהדיקות - לא לבלבל בין 21X29.7 ל-21X27.9, נכון שזה נראה דומה? הפרופורציות כאן שונות והעלות תהיה שונה בין שני הדפים האלו.
כרטיסים מיוחדים, מדבקות וכל מה שהוא לא סטנדרט יעלה יותר בהדפסה והלקוח חייב לדעת את זה!
את הגדלים הסטנדרטיים אתם יכולים למצוא בפוסט נוסף!
7. מי אני ומה שמי.
לשמות הקבצים יש משמעות לא רק בהשלטת סדר ביד רמה במחשב אלא משמש גם כקו הגנה בבית הדפוס.
אם תשתמשו בשם הקובץ בצורה נכונה תוכלו להעזר בו.
זה לא מסובך האמת - שם קובץ צריך להיות בנוי כך: שם הלקוח_מוצר_גודל
לדוגמא: מכללת סטודיו קורלי_ פלייר_15X21
כך כשקובץ יורד לדפוס הגרפיקאי שיושב בבית הדפוס יודע שהגודל שצריך להיות הוא 15X21 ס"מ ואם הקובץ בפועל יהיה בגודל 14X20 תקבל טלפון (בעיקר אם זה בית דפוס חבר) לשאול אם מדובר בטעות אנוש או בכוונה תחילה. תאמינו לי - זה יכול לחסוך לכם הרבה כאב לב, כאב ראש וכאב כיס.
שננו את החוקים האלו כאילו הם חוסכים לכם כסף. כי הם יחסכו לכם כסף.
בהצלחה :)
*ההתייחסות היא לעיצוב בתוכנת באילוסטרייטור*